קירגיזסטן, או "הרפובליקה הקירגיזית" בשמה הרשמי, משמשת בית לאומה גאה, המוגדרת על ידי יפי הטבע של הארץ בה היא מתגוררת. נוף הרים בראשיתי, שטרם הושחת בידי אדם, יקדם את פניכם ורכסים פראיים, המתנוססים בקשיחות ובזעף מעל שדות המרעה, המוריקים בקיץ ושעליהם מתגוררים הרועים ביורטות המסורתיות שלהם...
בואו נגלה 9 סיבות טובות לגלות את המדינה המרכז אסייתית היפהפייה הזו.
1. בגלל נוף ההרים השמימי
קירגיזסטן היא ארצם של שניים מרכסי ההרים הגבוהים והמרשימים בעולם, הלא הם רכס הרי פאמיר, הקרוי גם "גג העולם" ורכס "טיין שאן" ששמו מיתרגם בסינית ל"הרים השמימיים". שני הרכסים האלו מכסים כתשעים אחוז משטחה של הארץ היפה, הבתולית והפראית, השוכנת בליבה של אסיה המרכזית ומעניקים למטיילים בה שפע של מראות דרמטיים ועוצרי נשימה. ואכן, עם 29 פסגות המתנוססות לגובה של יותר מ 4,000 מטר, קירגיזסטן בהחלט מצדיקה את שמה כארץ ההרים השמימיים.
קירגיזסטן מציעה לכם יותר ממאתיים מסלולים מרהיבים, המתאימים לחובבי טיולים בחיק הטבע, כמו גם למיטיבי לכת וחובבי רכיבה על סוסים. לאלו מבניכם שאוהבים טיפוס, ממתינות כמה מן הפסגות הגבוהות והמאתגרות עלי אדמות, כולל Pobeda Peak (Jengish Chokusu), המתנשאת לגובה של 7,439 מ' מעל פני הים ו Khan Tengri, המדגדגת את הרקיע בגובה של 7,010 מטר, אך ישנן גם, כאמור, עשרות פסגות "צנועות" יותר, המתאימות לחובבי הרים ברמות שונות, ואם כל זה לא מספיק, יש ברחבי המדינה כחמישים שמורות טבע ופארקים לאומיים בהם תוכלו להתענג על טבע מרהיב וטהור במגוון אופנים: מהליכה, דרך טיולי אופניים ועד רכיבה על סוסים במעברי הרים תלולים וציוריים, שהרי הסוס, גם בימינו, מהווה עדיין את אחד מאמצעי התחבורה היעילים והנפוצים ביותר בקירגיזסטן.
2. בגלל אגמי הרים עוצרי נשימה
למעלה מאלפיים אגמי קרחון ומקווי מים מתערסלים בחיקם של העמקים המתפתלים בין פסגותיו של רכס טְייֵן שָׁאן ושמם של כמה מהם אף נקשר באגדות עתיקות יומין, העוברות מדור לדור ומסבירות את היווצרותם של האגמים המרהיבים בעזרת סיפורים כיד הדמיון הטובה. אחד מהידועים שבאגמי ההרים הללו הוא "סון-קול" (Son Kul Lake) השוכן בגובה של יותר מ 3,000 מטר מעל פני הים ומושך אליו מטיילים והרפתקנים מכל העולם, המתגוררים לחופיו כמה ימים ביורטה מסורתית ונהנים ממראות חלומיים ומהיכרות עם תרבותם של הרועים הנוודים בני ההרים.
אגם "איסיק-קול" (Issyk-Kul), הנמצא בקצה הצפון-מזרחי של המדינה, הוא האגם ההררי השני בגודלו, בעולם (אחרי ימת טיטיקאקה שבהרי האנדים בדרום אמריקה) ומהווה, אף הוא, מוקד משיכה למטיילים ותיירים. כאן תוכלו ליהנות לא רק מנופי טבע ומסלולי טיול, אלא גם מחופי רחצה ומאתרי נופש. האגם, שניזון ממאות נביעות תת קרקעיות, כולל מעיינות חמים טרמליים, מוקף ברכסי הרים מרשימים, המקיפים אותו מכל עבר ומגינים עליו מפני מזג אוויר קיצוני, חם או קר, מה שהופך את סביבתו של האגם לנעימה למדי, בעיקר בימות הקיץ.
תוכלו לנפוש פה בכיף כמה ימים, לטייל במסלולים הפראיים שמסביב לאגם, לשוט, לשחות ולתת לגוף מרגוע במעיינות חמים עשירים במינרלים.
3. בשביל הספורט האתגרי ופעילויות האקסטרים
תוואי השטח המסולע וחסר הרחמים של קירגיזסטן מהווה אבן שואבת להרפתקנים וחובבי אקסטרים מכל קצות תבל. שרשרות ההרים האדירות, הנמתחות לרוחבה של המדינה, מזמינות אליהן מטפסי הרים נלהבים, המבקשים לכבוש את פסגותיהן הידועות וגם את אלו הפחות ידועות, כאשר המטפסים המקצועיים מסמנים לעצמם כמטרה את ארבעת הפסגות במדינה המתנשאות לגובה של מעל 7,000 מטר. לחובבי הסקי והסנובורד מבניכם, ממתינים 13 אתרים מעולים.
הפשרת השלגים בהרי קירגיזסטן מזינה את ערוצי הנחלים והנהרות בזרמי מים שוצפים, הגועשים בין קירות הסלע ומעניקים שלל אפשרויות לראפטינג ושייט נהרות אתגרי. נהר הצ'ו (Chu River) למשל, זורם בשצף לאורכו של הקטע הקניוני הקרוי "ערוץ בום" (Boom Gorge) והמתפתל בין הרי טְייֵן שָׁאן, מערבית לאגם איסיק-קול. שם תוכלו ליהנות מחוויית ראפטינג מסעירה, עם הרבה מים לבנים ואשדות גועשים.
4. בגלל המסע לאורכה של דרך המשי העתיקה
במשך אלפיים שנה היוותה דרך המשי את נתיב הסחר העיקרי, אשר חיבר בין הציוויליזציות הגדולות של אירופה ושל המזרח הרחוק. שיירות ארוכות של בהמות מסע, עמוסות סחורה, חצו הרים, מדבריות, נהרות ויבשות ונשאו איתן רעיונות, טכנולוגיות, המצאות, אמונות דתיות ותרבויות, אשר הגיעו אל אותם עמים שהתגוררו לאורך הדרך והשפיעו על אורחות חייהם.
אחד מהעורקים הראשיים של רשת הדרכים הקדומה חצה את קירגיזסטן והעניק לנהגי השיירות מעבר דרך ארץ מכניסת אורחים, בה הם יכלו ליהנות ממזג אוויר צונן, עשב ירוק ושפע של מים זכים, שהיוו שינוי מרענן לאחר המסע דרך המדבריות חסרי הרחמים, המשתרעים לאורכן ולרוחבן של כמה מהארצות השכנות. הגיאיות והעמקים המתחתרים ברכס טְייֵן שָׁאן העניקו מחסה טבעי טוב לסוחרים ולחיילים שליוו את בהמותיהם לאורך שבעת אלפי הקילומטרים, המפרידים בין מזרח ומערב.
בימי תפארתה של דרך המשי, חצו את קירגיזסטן שלוש דרכים מרכזיות, שהיוו חלק ממערך הנתיבים של מסדרון צ'נגאן-טיאן שאן (Chang'an-Tianshan Corridor) והוכרזו כאתר מורשת עולמי לפני כמה שנים, יחד עם שאר נתיבי המסחר לאורכו של "המסדרון".
טאש ראבאט לדוגמא (Tash rabat), הוא אחד מהאתרים ההיסטוריים הידועים לאורכו של הקטע הקירגיזי של דרך המשי. זהו ח'אן עתיק (Caravanserai) השוכן במעבר הרים גבוה בדרומה של המדינה, לא רחוק מהגבול עם סין ולמרות שהוא נבנה במאה ה-15 וסבל ממזג אוויר קיצוני במשך שש מאות שנה, הוא השתמר במצב טוב, המאפשר למבקרים בו לקבל מושג כיצד נראו פונדקי הדרכים שבהם בילו אנשי השיירות את לילותיהם. תוכלו לבקר בעוד כמה וכמה אתרים היסטוריים לאורכה של דרך המשי ולנוע לאורכם של אותם שבילים עתיקים שדרכם זרמו סחורות ומוצרים אשר שינו את פני העולם.
5. בגלל האתרים העתיקים והמקודשים
מעבר לנופי הטבע המרהיבים שלה, יש לקירגיזסטן גם הרבה מה להציע לאלו מבניכם שאוהבים תרבות, אתנוגרפיה ואנתרופולוגיה: מפטרוגליפים (ציורי סלע) בני שלושת אלפים שנה, שהתגלו על קירותיהם של מערות ועד לאתרי קבורה גדולים, המצויים לצדם של שדות קרב קדומים ומספרים על מסעותיהם של צבאות דרך הארץ ההררית. לאורכה ולרוחבה של המדינה פזורים אלפי אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, שהגדולים שבהם בהחלט מצדיקים ביקור.
העיר אוש (Osh), השוכנת בעמק Fergana הפורה שבדרומה של המדינה, ליד הגבול עם אוזבקיסטן, היא אתר חובה עבור כל מי ששכיות חמדה היסטוריות מרתקות אותו. מעל העיר מתנוסס הר סולימאן (Mount Sulaiman) הקרוי על שמו של הנביא המוסלמי סולימאן, הלא הוא המלך שלמה שלנו ואף נחשב כמקום קבורתו, על פי כמה מסורות מקומיות. גוש הסלע האדיר, המתנשא לגובה של כ 250 מטר מעל העיר והמישורים שמסביבה ומזכיר במעט את ה Uluru באוסטרליה, עמוס וגדוש באתרי פולחן עתיקים: החל מריכוז גדול של ציורי סלע פגאניים מתקופת הברונזה האמצעית, דרך מקדשים עתיקים ומסגד מן המאה ה-15, הקרוי "כס שלמה" ועד לבתי קברות מוסלמיים ישנים נושנים ומאוזוליאום הנחשב כמקום קבורתו של אחד מיועציו של שלמה, אסף בן ברכיה.
קל להבין מדוע זכה ההר המיוחד הזה למעמד של קדושה בימי קדם. ההתנשאות המרשימה שלו מעל המישורים הנרחבים שמסביבו גורמת לו להיראות כמעין "מגדלור יבשתי" שנראה למרחקים בימי דרך המשי וסימן לאנשי השיירות כי הם מתקרבים לעיר אוש.
6. כי כאן נוצר האפוס של מאנאס
יצירת המופת הזו, שקנתה לה מקום של כבוד בספר השיאים של גינס, בתור האפוס הארוך בעולם, משתרעת על פני חצי מיליון שורות בחרוזים ומספרת את סיפור חייו של הגיבור המקומי האגדתי, מאנאס, אשר איחד, לפי המסורת, את שבטי הקירגיזים ולחם לעצמאותם לפני כאלף שנים.
אחת מהדברים המדהימים ביותר שניתן להגיד על היצירה הזו, המהווה את אחד מהיסודות התרבותיים המשמעותיים ביותר של שבטי הנוודים, היא העובדה שהיא שרדה שנים רבות בעל פה ולמעשה הועלתה על הכתב רק שנים רבות לאחר שנולדו הסיפורים היוצרים אותה.
מעלליו של מאנאס גדושים בתיאורים ציוריים של חיי היומיום בקירגיזסטן הקדומה ומספקים הצצה נדירה אל המסורות, החגים, הפולחנים והטקסים של אותם שבטים שחיו בארץ ההררית לקראת סופה של האלף הראשונה לספירה.
את האפוס נהגו להקריא מספרי סיפורים מקצועיים, שהתמחו במלאכה זו ונקראו Manaschi. הטובים ביניהם היו ממש נכנסים לטראנס בזמן ההקראה, שהתפרשה על פני כמה ימים וריתקה מאזינים שנשאבו אל אותם עולמות מופלאים, בהם גיבורים ולוחמים עורכים קרבות הרואיים נגד כוחות הרשע. אותם Manaschi נחשבו למעין "סלבריטאים" בתרבות הקירגיזית וזכו להרבה כבוד והערכה.
7. כדי להכיר את התרבות הנוודית ההררית
לקירגיזסטן יש תרבות נוודית עשירה ומסורות עתיקות יומין שנשזרו לתוך זהותם של הקירגיזים והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. גם היום, במאה ה-21, ממשיכות משפחות קירגיזיות רבות לרעות את העדרים שלהן בחודשי הקיץ בכרי האחו ההרריים, הקרויים jailoos, תוך שהן מתגוררות ביורטות המסורתיות שלהן ומשמרות את אורחות החיים הקדומות של אבותיהן הנוודים. בכל מקום בו תטיילו בקירגיזסטן תוכלו להבחין בהשפעתן הרבה של השושלות הקדומות על אורח חייהם של המקומיים.
משחקים ותחרויות ספורטיביות תפסו תמיד מקום של כבוד בחיי היומיום של התושבים והיו מסימני ההיכר הבולטים של התרבות הקירגיזית הנוודית. הייתה זו דרך מצוינת לגרום לאדם הממוצע לשמור על כושר גבוה ועל מיומנויות רכיבה ולחימה, שהיו דרושות לו לשם קיומו. כפי שתוכלו בוודאי לתאר, רוב התחרויות האלו כללו תרגילי רכיבה ושליטה על סוסים והן נחשבות לפופולאריות מאוד גם בימינו, הן כתחביב לשעות הפנאי והן כענף ספורט מקצועי, שבו מתחרים בטורנירים בינלאומיים.
בין המשחקים הידועים אפשר למנות את הצ'אביש ((Chabysh, הכולל רכיבה על סוס במהירות מתונה של כ 30 – 20 קמ"ש למרחק גדול, או את ה Jorgo Salysh, המבוסס על ספרינטים קצרים.
"אודרייש" (Oodarysh) הוא למעשה מין משחק היאבקות בין שני רוכבים מיומנים, המנסים להפיל אחד את השני מעל גב הסוס, אך המשחק הידוע מכולם הוא ה "בּוּזְקָאשִי" (או "קוֹקבּוֹרוּ"), הנחשב לפופולרי מאוד בקרב העמים של מרכז אסיה וכולל תחרות בין שתי קבוצות רוכבים, המנסות לתפוס פגר של עז, או עגל, המוטל על הקרקע ולהעבירו אל מעבר לקו המטרה. זה מזכיר מעט את ה"פולו" של האנגלים, אך בניגוד למשחק האצילי הבריטי, אין ב "בּוּזְקָאשִי" אף טיפה של עידון, או אלגנטיות. מדובר במשחק קשוח מאוד, שהרוכבים המשתתפים בו, כמו גם הסוסים שלהם, זקוקים למיומנויות גבוהות ביותר.
8. בגלל הכנסת האורחים הקירגיזית
שבטי הנוודים של קירגיזסטן נודעו, מאז ומתמיד, בזכות הפתיחות, הנדיבות והכנסת האורחים שלהם, ותכונות אלו מלוות אותם עד ימינו אנו. אורחים הבאים לבקר משפחה קירגיזית מתקבלים, כמעט תמיד, בסבר פנים יפה וזוכים לכבוד, ממש כמו ששבטי נוודים אחרים, כמו הבדואים למשל, רואים באירוח עניין מהותי ומשמעותי מאוד... ייתכן שזוהי תכונה המתפתחת אצל אנשים המרבים לבלות בדרכים קשות ושורצות סכנות, ומבינים, באמת ובתמים, איזה סיפוק ואושר נגרמים להלך המקבל קורת גג והגנה.
באופן מסורתי, מחלקת התרבות הקירגיזית המסורתית את האורחים לשלושה סוגים : הראשונים הם "אורחי חובה" (mildetuu konok), כלומר אנשים הבאים כדי להשתתף באירוע כמו חתונה, או לווייה. את אלו היו משכנים, בדרך כלל, בבתיהם של קרובים שונים, או בכל מקום אחר בכפר. הסוג השני הוא "אורחים מוכרים" (taanysh konok), כלומר קרובי משפחה מדרגות שונות, שהיחס אליהם נקבע, בדרך כלל, לפי מידת הקרבה והחיבה... והסוג השלישי נקרא "אורחים ששלח האל" (kydaly konok): אלו הם זרים שהגיעו לכפר בשעות בין הערביים ונזקקו למקום להעביר בו את הלילה. המשפחה הקירגיזית ראתה את עצמה כחייבת לדאוג למחסורם של אותם אורחים ללילה, ואם היא הייתה ענייה מידי מכדי לכלכל אותם, היו מבקשים עזרה מהשכנים, אך בשום פנים ואופן לא הפנו כתף קרה לאורח, מכיוון שזה היה עלול להוציא שם רע לכפר.
בקירגיזסטן תהיינה לכם אפשרויות רבות להתארח אצל משפחות מקומיות, או לשכור יורטה מסורתית ולטעום את אורח החיים האותנטי, כפי שהתנהל במשך מאות שנים ללא שינוי... היורטות עצמן מסמלות את הקשר שבין האדם הקירגיזי ואדמתו. הן מקושטות בשטיחים עבודת-יד הקרויים shydraks ובעוד חפצים אמנותיים ומעניקות חמימות נעימה וביתית בלילות קרירים למדי...
9. בגלל המטבח הקירגיזי המסורתי
איך אפשר בכלל לדבר על סיבות טובות לבקר בארץ כלשהיא, מבלי שאוכל יהיה אחת מהן ?
ארוחות מסורתיות וססגוניות בכפרים אותנטיים הפכו, זה מכבר, לאחת מגולות הכותרת של הביקור בארצות נידחות ואקזוטיות וגם כאן, בקירגיזסטן, תוכלו ליהנות ממטבח מסורתי ומעניין.
ממש כמו כל היבט אחר בחייהם של הקירגיזים, גם המטבח הושפע עמוקות מחיי הנדודים, שהרי מדובר על עם של רועים נודדים, שהבעלות על עדרים גדולים מהווה את פסגת שאיפותיהם, ממש כמו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, שעושרם נמדד בבקר ובמקנה.
כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, הבשר ממש "מככב" במטבח הקירגיזי. פרות, כבשים ועיזים מלחכים בנחת את העשב הירוק והרענן ומשמינים להנאתם, לפני שהם נשחטים ועולים על שולחן הסעודה. ירקות, לעומת זאת, אינם פופולריים כאן במיוחד, מכיוון שעיבוד האדמה אף פעם לא היה מקובל בתרבות המקומית.
מנות הפתיחה כוללים, בדרך כלל, נקניקים, נקניקיות ובשרים קרים ומעושנים.
למנה עיקרית כדאי לנסות את אחד מהמטעמים הפופולריים ביותר, הנקרא "בשברמק" (Beshbarmak) שפירושו הוא "חמש אצבעות", מכיוון שהוא נאכל בידיים. את הבשברמק עושים מבשר כבש משובח המבושל ונקצץ דק דק עם סכין קצבים, לפני שהוא מעורבב עם אטריות ורוטב בצל עשיר וטעים. מגישים את הבשברמק לצדו של מרק כבש עשיר ולשולחן יוגש, כמובן, גם המשקה המסורתי של הנוודים, הלא הוא ה "קומוז" / Kymyz (משקה חלבי העשוי מחלב מותסס של סוסה, או נאקה, ומזכיר מעט את ה"קפיר" שלנו, או האייראן הטורקי, אלא שזה מכיל גם מעט אלכוהול).