תרבות וחיי נוודים
האפוס של מאנאס
מאנאס היה חאן (שליט) לוחם ומפקד מוכשר אשר נולד וחי במחוז טאלאס, המיתולוגיה סביב מאנאס החלב כנראה במאה ה10 לספירה אולם יש הטוענים שהיא נוצרה במאה ה12. האפוס מתאר את מסעותיו וכיבושיו של מאנאס ולוחמיו האמיצים ברחבי מרכז אסיה, ומלחמתו מול השבטים היריבים בניסיון לאחד את השבטים הקירגיזים לאומה נפרדת ועצמאית.
האפוס של מאנאס הוא אוסף של שירים, אגדות, וסיפורי עם אשר עברו מדור לדור וקובצו
באוסף אחד המתארות את חיו והרפתקאותיו של הגיבור המיתולוגי מאנאס הנחשב לאבי ומייסד האומה הקירגיזית.
הסיפורים על מאנאס הם ערש התרבות הקירגיזית ועד היום ניתן למצוא מספרי סיפורים מקצועיים הנקראים מאנסצ'י אשר נודדים ממקום למקום ומספרים את סיפורי הרפתקאותיו של מאנאס, ועד היום בכול עיר וכפר בקירגיזסטן ניתן לראות את פסלו של מאנאס לרוב על סוסו עם חרב בידו.
את חשיבותו של מאנאס להיסטוריה של האומה ניתן לראות בראש ובראשונה על דגל קירגיזסטן, אשר בו מופיעות 40 קרני שמש המסמלות את 40 השבטים אותם איחד מאנאס לאומה אחת.
לאורך מאות שנים היורטה שימשה כבית העתיק של השבטים הקירגיזיים הנודדים, וכיום היא מסמלת את מסורת הנוודים העתיקה,האחדות והרעות של העם הקירגיזי, כאשר הטונדוק - אותו חלק אשר מחזיק את גג היורטה מופיע על הדגל הלאומי והסימבוליקה שלו מפורשת בכך שכול העם הקירגיזי נמצא תחת גג היורטה.
סוסים
משחר הימים הסוסים שימשו את הנוודים הקירגיזיים כמקור חיים. הקירגיזים אשר הצטיינו מאז ומעולם בגידול וביות סוסים, השתמשו בהם כבהמות מסע להעברת סחורות, אכלו את בשרם, שתו את החלב , וסחרו בהם על מנת לקנות תבואה ומזון אשר לא תמיד היו זמינים בהרים הגבוהים.
על פי המסורת ברגע שילד קירגיזי יכול ללכת ולרוץ עצמאי זה הזמן להושיב אותו בפעם הראשונה על סוס.
יורטה
היורטה היא אוהל הבנוי ממוטות עץ הקשורים בחבלים ועטופים בשמיכות העשויות מצמר כבשים ומעורות של בעלי חיים, לרוב יש כיסוי חיצוני המעוטר באיורים מסורתיים על מנת לייפות את היורטה. היא מבנה פונקציונלי כאשר במקרה של צורך או סכנה בהתקרבות שבט פולש ניתן להרכיב ולקפל יורטה בפחות משעה.
נהוג לשבת על הרצפה ולכן ביורטה פרוסים שטיחים עבים המבודדים מן הקור, ברוב היורטות יש צד שהוא מטבח וחדר אוכל ובו נמצא שולחן נמוך אשר אוכלים מסביבו, וצד שהוא סלון וחדר שינה ובו נמצאים רוב בני המשפחה. כיום בקיריגיזיסטן ניתן לראות משפחות רבות אשר מציבות מספר יורטות בעיקר לאירוח תיירים.
לבוש מסורתי
סגנון הלבוש הקירגיזי מושפע בתדירות מתנאי מזג האוויר, מפאת הקיצוניות מחום לקור והיהפך.
בימות הקיץ החמים - הטמפרטורה הממוצעת מגיעה ל-30 מעלות, ובעונת החורף הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס ושלג יכול להיערם לגובה של מטר במישורים ובמקומות נמוכים, אמנם קררר אבל מראה פסגות של לבן ומושלג מבצבץ בהן לאורך כל השנה.
המקומיים סיגלו תרבות לבוש קלילה בעקבות מזג האוויר הקיצוני. מערכת הלבוש מאפשרת להם חופש תנועה, הן לרוכב והן לרועה הצאן הקירגיזי.
בחורף הנוודים מתעטפים בעור של חיות השומר על חום גופם. פריט הלבוש המבוקש והפופולרי הוא הקאלפאק – כובע קירגיזי מסורתי. כיסוי ראש ארוך העשוי מצמר כבשים דחוס מעוטר בסמלים מסורתיים המסמלים את הייחוס השבטי.
משחקי נוודים מסורתיים
פעם בשנה קורה דבר נפלא - פסטיבל הנוודים הלאומי המלווה בתחרויות ספורט מסורתיות, קבוצות מכול רחבי קיריגיזסטן ומרכז אסיה מגיעות להשתתף במשחקים, הפסטיבל פתוח לתיירים והם מגיעים מכל תבל לחזות בחוויה ייחודית המלווה במוזיקה, דוכני אוכל שמסביב נופים מרהיבים.
אט צוביש ◄ מירוץ סוסים מסורתי, המחולק לכמה קטגוריות בניהם בוגרים, נוער, ונשים.
אולק טארטיש ◄ משחק סוסים קבוצתי, שכולו סובב הטלת פוחלץ כבש לתוך באר, מי שצובר ניקוד גבוה מנצח.
טיין אנמי ◄ איסוף מטבעות מהרצפה תוך כדי דהירה על סוס בזמן הקצר ביותר.
אודאריש ◄ האבקות על גב סוס, מי שמפיל את היריב מנצח.
קוז קומאי ◄אתגר נשיקה בדהירה - טינדר קירגיזי קצת אחרת - הגבר דוהר במרוצה אחר האישה לנשקה, משחק שתורם לאווירה רומנטית ובתוך כך מסורת הכרויות בין שבטים.
מוזיקה
המוזיקה הקירגיזית המסורתית היא עשירה ומגוונת ומשמשת כסמל למורשת ולתרבות הלאומית , ישנם מספר ז'אנרים עממיים וקלאסיים אשר רובם מספרים את תולדות הנוודים, מהללים את יופייה של הארץ, ומאדירים את דמותו של מאנאס.
כלי הנגינה הקירגיזיים מחולקים ל- 4 קבוצות:
כלי מיתר ◄ מקור הצליל נובע מפריטה על המיתרים המתוחים.
כלי נשיפה ◄ מקור הצליל נובע מכיוון ועוצמת נשפית האויר.
כלי הקשה ◄ מקור הצליל נובע מהקשה על הקרום המתוח.
כלי נגינה בעלי קול עצמי ◄ כלי נגינה רדיופוני הוא כל כלי נגינה אשר הצליל מופק בו באמצעות הרעדת הכלי עצמו, ללא סיוע קרום או מיתר.
